עץ החיים נקרא גם עץ הספירות. ספירה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות. ניתן להבין את הספירות כמסמלות כוחות שונים של האלוהות. הספירות מוזכרות לראשונה בספר הבהיר, ויש להם רמזים כבר במדרש ובמשנה.
למבנה וסדר הספירות חשיבות רבה. מקומה של כל ספירה נותן לנו מידע גם לגבי תכונותיה וגם לגבי יחסי הגומלין שהיא מקיימת עם הספירות האחרות.
המיקום מורכב משני פרמטרים:
• גובה הספירה. ככל שהספירה גבוהה יותר היא רוחנית ומופשטת יותר, ובכך, כביכול, קרובה יותר לאלוהים. לספירות הממוקמות זו מעל זו יש מאפיינים דומים והן מחזקות אחת את השנייה.
• צד הספירה. ישנם שלושה צדדים, "עמודים" או "קווים" בלשון הקבלה. ימין, אמצע ושמאל. ספירות הממוקמות אחת לצד השנייה הן ספירות המנוגדות אחת לשנייה, ומנהלות ביניהם מערכת יחסים דיאלקטית של ניגוד והשלמה. לכל צד מאפיינים מיוחדים לו:
ימין - הצד ה"זכרי". צד זה מאופיין בכוחות אקטיביים בעלי נטייה להתרחבות והתפשטות, ללא מורכבות ופרטים.
שמאל - הצד ה"נקבי". צד זה מאופיין בכוחות פסיביים בעלי נטייה להצטמצם ולהיכנס להגדרות ופרטים.
אמצע - צד "הזיווג". צד זה מאופיין בכוחות המאוזנים, המבקשים לאחד בין הניגודים, הזכר והנקבה, ולהגיע לשלמות.
הקבלה משווה את מבנה הספירות לצורת גוף אדם, ומחלקת אותן לשתי קבוצות:
• שלוש הספירות העליונות. ספירות אלה מכונות לרוב "המוחין" והן מייצגות את ראש האדם ואת כוחות השכל והמחשבה.
• שבע הספירות התחתונות. ספירות אלה מכונות לרוב "ספירות הבניין" ומייצגות את גוף האדם, מהחזה ומטה, ואת הכוחות הרגשיים והמעשיים. לעתים מתוארות הספירות העליונות כנשמה, ביחס לספירות התחתונות שהן הגוף.
לעתים יש כינויים ושמות שונים לאותה ספירה, לדוגמה חסד הנקראת גם גדולה, או תפארת הנקראת גם רחמים או אמת.
פירוט הספירות:
כתר
ישנה מחלוקת בשאלה האם הכתר אכן יכולה להיחשב לספירה. שמה של ספירה זו מעיד כי אינה חלק אינטגרלי מתוך מערכת הספירות, אלא מעליהם, כמו הכתר שאינו חלק מן הגוף אלא מונח מעליו. לרוב מכונה "אין", כי היא מייצגת את החלל הפנוי שקדם לבריאה. התכונה המיוחסת ל"כתר" היא הרצון. הכתר מייצגת את השלב שבו מתעורר רצון מעורפל לדבר כלשהו, כשעדיין לא ידוע מה הוא, וכיצד הוא יושג, אלא רק צורך ל"משהו" לא ידוע.
מסיבות רבות, העובדה שספירה זו אינה לגמרי חלק מהספירות האחרות, כמו גם השאלה האם לכתר יש כח משל עצמה או שכמו כל האחרות גם היא רק "צינור" וכלי, "כתר" לא תמיד נספרת כחלק ממערך הספירות. אם כך, צריך להוסיף ספירה נוספת, "דעת". זאת שיטתה הקבלית של חסידות חב"ד.
חוכמה
"החוכמה מאין תמצא"; החוכמה נאצלת מתוך ספירת ה"אין" היא הכתר. ספירה זו היא תחילת המחשבה והתכנון האלוקי של הבריאה. בספירה זו הרצון של הכתר מתגלה, ומופיע רעיון ראשוני, אינטואיטיבי, כמעין תשובה כללית לשאלה "מה אני רוצה?", כרמוז בשמה "חכמה"= "כח מה".
בינה
בינה היא התגלמות החוכמה. היא לוקחת את הרעיון שנוצר בחוכמה ומפרטת אותו, מנסה לברר כיצד ניתן יהיה אפשר לממש אותו במציאות. כעת הרעיון מתחיל להיעשות מובן יותר, והוא מקבל צורה ופרטים. הבינה נמשלת לרחם, המקבל את זרע האב, החוכמה, ומעניק לו גוף, הוא ספירות הבניין. ספירת הבינה מקושרת גם ליכולת להכיל ניגודים ולשלב הפכים. ספירת הבינה נקראת גם "עולם החירות" - מקורה של הבחירה החופשית. היא גם מקורה של התשובה, היכולת להפוך את הרע לטוב.
דעת
ספירה זו מחברת בין חוכמה ובינה ומסמלת את האמונה במציאות של הרעיון. דעת אם כן היא הספירה הראשונה המעלה אפשרות להביא את הרעיון לידי מימוש. דעת מייצגת יחסים מקודשים כמו היחסים בין איש ואשתו, בין הנביא ואלוהים ובכלל בין האדם לבורא.
חסד
זו הספירה המביאה את הטוב האלוהי והשפע האינסופי אל תוך העולם, בלי כל חשבון ובלי כל צמצום. כך גם בנפש האדם, היא מסמלת את כוח האהבה והרצון להיטיב, הטבה שאין לה גבולות לא מבחינת האיכות ולא מבחינת הכמות ואינה מתחשבת כלל במקבל. שפע זה בעייתי בגלל מספר גורמים. הוא אינו מאפשר עצמאות למקבל, כמו הורה שלא עוזב לרגע את ילדו ולא נותן לו להתמודד בעצמו עם אתגרים. כמו כן, כח זה אינו מתחשב כלל בצרכיו של המקבל ויכול להעניק לו הטבה שיכולה להזיק לו, כמעין "חיבוק דוב" קטלני. ספירה זו מקושרת ליד ימין.
גבורה
ספירה זו מצמצמת את ההארה אל מי שראוי לה בלבד. בגבורה היחס אל כל יצור הינו לפי מעשיו הנמדדים על פי אמת נוקשה. ישנו מימד הרסני בספירה זו, מאחר שאין בה התחשבות בחולשות האדם, אך מצד שני, תפקידה של ספירת גבורה להעניק עצמאות למציאות ולהכיר בקיומה. בנפש האדם ספירה זו מתארת התנהגות נוקשה, "לפי הספר". נתינה על פי צרכיו המינימליים של האחר בלבד, ללא התחשבות בחולשותיו ורצונותיו, כמו גם ההכרה בעצמאותו ונבדלותו של האחר.
הספירה נקראת גם ספירת "דין" וגם "פחד". ספירה זו מקושרת ליד שמאל.
תפארת
תפארת היא הספירה המגשרת בין החסד והגבורה, ומהווה פשרה בין נתינה מוחלטת לבין הגבלה. ההרמוניה שאותה היא מביאה היא שהופכת אותה ל"תפארת" – יופי. בתור המיצוע שבין החסד לדין, שם אחר שניתן לה הוא "אמת". שם אחר שנוסף לספירה זו הוא "רחמים". בהיותה הספירה האמצעית ביותר במבנה עץ החיים, וגשר בין מימד החסד למימד הדין, היא מייצגת הסתכלות מלאה ומאוזנת על החיים. בנפש האדם ספירה זו מתארת התנהגות על פי צרכיו של האחר ונתינה באופן מוגבל, אך מתחשב. ספירה זו מקושרת לאזור החזה והבטן בגוף האדם.
נצח
שם הספירה הינו מלשון "ניצחון", ניצוח, וזמן נצחי. בספירה זו השפע האלוקי מוכוון על מנת להעלות את המציאות ולקדם אותה אל האינסוף. בנפש האדם ספירה זו מקושרת ליכולת להציב מטרות גבוהות ולהשיגן תוך התגברות על קשיים, ליכולת הניהול וליכולת לשאוף למעלה. כמו כן גם להשפעה באופן אקטיבי על האחר. ספירה זו מקושרת לרגל ימין.
הוד
שם הספירה הינו מלשון הודאה על האמת, אמירת תודה, ומשמעותה המילולית כמראה מרשים. ספירת "הוד" מקושרת לרגל שמאל.
יסוד
ספירה זו מייצגת את החיבור בין שמיים וארץ, ואת המעבר בין רעיון למעשה. היא הכוח שמאפשר לאידאות האלוהיות להתגשם במציאות, ובה מתבצע המעבר מהעולם הרוחני לעולם הגשמי. ספירת יסוד משולה לזכריות ומקושרת לאיבר הרבייה הגברי, מאחר שהיא מקבלת שפע מהספירות הקודמות וזורעת אותו בספירת המלכות.
מלכות
מלכות, הקרויה גם "שכינה" או "כנסת ישראל", קולטת מספירת יסוד את שהואצל אליה ומעבירה אותו לתוך העולם הממשי. כשלעצמה אין היא פעילה, אלא משמשת ככלי קיבול לשפע שירד מכל הספירות שמעליה. הביטוי "צער השכינה" מסמל את הצער של השכינה, דהיינו ההשראה האלוהית בעולם, בעת שהיא רחוקה מהספירות האלוהיות שהן מקור חיותה. ספירת מלכות משולה לנקביות ומקושרת לאישה.
(המאמר הינו ציטוט מתוך ויקיפדיה)
