יש אמרה שאומרת – "המורה מופיע כשהתלמיד מוכן".
וזה מה שקרה לי הבוקר.
עבדתי אתמול על פרוייקט מסוים במשך מספר שעות עם פלטפורמה מאוד מתסכלת שמחוללת מוצר השונה מאוד מזה שאני רואה על מסך המחשב בעת התכנון. זהו נושא כאוב ואני יודעת שחובה עלי לשנות את נותן השירות ואת הפלטפורמה אך בינתיים אני מחזיקה ביד מוצר נחות ובעייתי. בקיצור, אחרי מספר שעות שלחתי לעצמי את התוצר הסופי ובמחשב שלי הוא נראה טוב. שלחתי לעוד מישהו ואצלו זה נראה אחרת ומאוד לא טוב. משהו שאי אפשר להוציא החוצה. המשוב שקבלתי ממנו היה שלילי מאוד. עייפה ומתוסכלת לא הייתי מסוגלת לקבל את הביקורת והגבתי בצורה לא נכונה ומה שהתחיל כביקורת הפך לריב ולפגיעה אישית משני הצדדים.
כחלק מן ההתחייבות שלי להמשך התפתחות אישית ורוחנית, יש לי מנהג לקרוא כל בוקר בספר של העצמה אישית והיום הפרק שקראתי הוא בדיוק בנושא הזה – משוב והצורך ללמוד לקבל אותו כדי להמשיך ולגדול!
אז הנה השעור שלמדתי היום מג'ק קנפילד בספרו "עקרונות ההצלחה". אני מקווה שזה יפקח גם לכם את העיניים כמו שזה עשה לי!
פעם שאנו מתחילים לנוע קדימה, לכוון המטרה אנו נקבל משוב מן האנשים סביבנו. משוב זה יגיע בצורה של עזרה,עידוד, הצעות, רעיונות וכמובן גם ביקורת. אך משוב זה רק הצעד הראשון – אנחנו צריכים לפתח בנו את המוכנות לעשות עם זה משהו. כולנו אוהבים משוב חיובי, את ה"טפיחה על השכם" - תשבוחות, הוקרה, פרסים, קידום, העלאת משכורת... משוב שלילי הוא משהו שקשה יותר לקבל – הערה, נזיפה, ביקורת, לא לקבל העלאה במשכורת, לא לקבל את התפקיד שרצינו, נטישה, כאב, סבל... אך עלינו להבין שמשוב שלילי חשוב לא פחות ממשוב חיובי. הוא אומר לנו כי סטינו מהדרך, כי אנו הולכים בכוון הלא נכון או עושים את הדבר הלא נכון. וזהו מידע יקר מפז. למעשה הוא כה חשוב שעלינו לפתח דרך ללמוד לקבל אותו ולראות בו את מה שהוא באמת – לא ביקורת אישית עלינו אלא "הזדמנויות לשיפור".
כדי להצליח בחיים עלינו ללמוד לקבל בברכה כל משוב. כשאנו מתקדמים לכוון המטרה שלנו – החיים יתנו לנו משוב אם אנו בכוון (משוב חיובי) או שסטינו (משוב שלילי). כשאנו מקבלים משוב שלילי עלינו לעשות תיקונים קטנים בכוון כדי שלבסוף נגיע למטרתנו. והכי חשוב להבין – אם לא היינו מקבלים את המשובים ה"שליליים", ומכאן גם את ההזדמנויות לתקן יש סיכוי טוב שהיינו מחטיאים את המטרה לגמרי!
אנחנו צריכים לפתח מנגנון כדי לקבל ביקורת. חשבו על ביקורת כ"מנגנון לתיקון" במקום בתור "ביקורת" וכבר תחושתנו הפנימית תהייה טובה יותר ויתכן שאף נוכל לקבל אותו בברכה.
ישנם מנגנונים, מנגנוני הגנה, לקבלת ביקורת שאינם עובדים -
* לתת לזה לרפות את ידינו ולוותר.
* לכעוס על נותן המשוב.
* להתעלם מהמשוב ולהמשיך בדרך שאנו פוסעים בה כאילו כלום לא קרה.
אם נהיה מסוגלים להפנים שזו לא ביקורת אישית אלא משוב כי סטינו מהדרך אולי נוכל להגיב בדרך נכונה יותר ובונה - אמרו לנותן המשוב "תודה על המשוב. תודה שאכפת לך מספיק שאתה מוכן להגיד לי מה אתה רואה ומה אתה מרגיש. אני מאוד מעריך/כה את זה".
השלב הבא בהתפתחותנו ועם הבנתנו את חשיבות המשוב יהיה לבקש משוב. הרבה אנשים מפחדים או מהססים לתת משוב שלילי בדיוק מהסיבות שציינתי קודם. הם לא רוצים לפגוע בנו/ להרגיז אתנו/ לרפות את ידינו... ולכן עלינו לבקש את המשוב בצורה אקטיבית. לבקש משוב מיקירינו כמו גם מאנשים איתם אנו באים במגע בנסיבות חברתיות או עסקיות –
שאלו אותם - "איפה/ איך אתה רואה שאני מגבילה את עצמי?"
ואל תשכחו להודות להם - "תודה על המשוב. תודה שאכפת לך מספיק שאתה מוכן להגיד לי מה אתה רואה ומה אתה מרגיש. אני מאוד מעריך/כה את זה".
ואז, בחנו את המשוב, ראו מה מתאים לכם, וחמושים בהארות הללו, התוו לעצמכם דרך פעולה לשיפור ותיקון. החליפו את אותם דברים מגבילים במשהו שיפתח בפניכם את הדרך, התכווננו בצורה מדוייקת יותר לכוון המטרה שלכם. אני רוצה להבהיר שאין הכוונה להיות כעלה נידף ברוח שכל ביקורת שמישהו אומר לכם תקפיץ אתכם, אלא לבחון האם קיימת כאן מגמה, או נטיה שלי לעשות משהו בצורה לא נכונה או מדוייקת ואז לנקוט בפעולות המתאימות.
ולסיום שאלת מליון הדולר: על סקלה של 1 עד 10 איך אתה מדרג את השירות/היחס/ מערכת היחסים שלנו במהלך היום/חודש/רבעון האחרון? ולאחר שתקבלו את המשוב שאלו את שאלת ההמשך המתבקשת "מה עלי לעשות כדי שתשובתך תהיה 10?" ההבנה ממה הם לא מרוצים, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לתקן את זה – זהו נכס האמיתי. וזה נכון במערכות יחסים כמו גם בחיינו העיסקיים. עדיף להקשיב לתקן ולהצליח מאשר להאטם, "להיות צודק" ולהכשל.
אנחנו לא מבקשים משוב כי האמת לעיתים כואבת, אך אם לא נבקש, פשוט לא נדע ולא נוכל לתקן. ומה שעלינו להבין זה שאנו עיוורים לעצמנו, ואם לא נקבל את המשוב זו פשוט התנהגות של בת יענה. האחרים בחוץ רואים את זה בין כה וכה, גם אם זה נעים לנו וגם אם לא, רק אנחנו ממשיכים לעצום עיניים...
אז ראשית אני מתנצלת על האטימות שלי אתמול ועל חוסר היכולת לקבל ביקורת. ועכשיו עלי לבדוק מה אני יכולה לעשות כדי לשפר...
שיהיה לכם המשך יום נפלא!
מעיין
מעין גושן - מאסטר נל"פיסטית
"לחלום את החיים מחדש" - הנחיה פרטנית * התפתחות אישית * הרצאות וסדנאות העצמה אישית בחצי השני של החיים * maayankatz@yahoo.com * נייד 050-719-3663
